פרשת שופטים
הפרשה פותחת באזהרות מדוקדקות לשופטי ישראל; אזהרות החותרות לצדק, יושר והקפדה על דין אמת. "לא תכיר פנים" מצווה התורה, כלומר, לא לתת יחס שונה לבעל דין כל שהוא, מכל סיבה שבעולם, בין אם הוא מלך, רב, או ראש הממשלה; ובין אם הוא יתום, עני, או כל אדם שאינו נמנה עם המעמד הגבוה. "כי המשפט לאלוקים הוא", וככזה הוא צריך להיות ישר בתכלית היושר.
האויב הגדול ביותר של מערכת המשפט הוא השוחד. הדבר מסוכן וחמור עד כדי כך, שהתורה מעידה כי גם חכמים וצדיקים עלולים ליפול בו: "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
אם זו חומרתה של אזהרת השוחד בדיני ממונות שבין האדם לחברו, על אחת כמה וכמה שנצרכת היא בבוא האדם לעסוק באמיתות התורה והאמונה.
לכל אדם יש מערכת שיפוט עצמית, בה הוא דן עם עצמו מהו טוב ומהו רע. מהחלטות אלו נגזרים שינויים באורחות חייו. הדברים אמורים גם במסקנות הקשורות לענייני אמונה. אדם היודע שיש בורא לעולם שאוהבו ומדריכו כיצד לחיות טוב ונכון – מבין היטב כי מצד האמת ומצד טובתו האישית עליו לחיות על פי ציוויי התורה. הבעיה היא, שהגוף איננו מעוניין בשינויים אלו, שהרי הגוף נוטה לחומריות ולא להגבלות. וכך האדם נופל לטיעונים ולספקות שונים הגורמים לאדם לערער את האמת הידועה לו היטב בפנימיותו, וממילא גם את השלכותיה. במקרים חמורים הוא עלול אפילו להגיע למצב שאיננו רוצה לקבל את התשובות וההוכחות המפריכות את השאלות. הוא בורח מהתמודדות אמיתית. הגוף משחד.
אדם הנותן ליצר הרע לדבר מתוך גרונו, סבור כי הוא טוען טענות אובייקטיביות, וכי הוא בא ´בשם המדע´ או ´בשם הפילוסופיה´. אך אינו שם לב שהיצר הרע מסובב אותו בשקרים. הוא מוכן לבלוע את עצתו של היצר ובלבד שלא לבצע שינוי בחיים.
התורה מדייקת בדבריה, מדגישה ומצווה אותנו: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", אף בשערי הלב והמחשבה. כאשר אדם מבקש לדון בענייני אמונה – עליו לגשת משוחרר מנגיעות אישיות ולחפש את האמת הטהורה כשופט המבקש לברר את האמת ולא כעורך דין שכל מגמתו להגן על מי שמשלם לו. רק כך ניתן להגיע לאמת המוחלטת.
הדברים אמורים אף לגבי שאר האיברים. האדם צריך לברור היטב את כל פעולותיו ודרכיו. הקב"ה התקין לכל איבר את ה´שוטר´ שלו: לעיניים את העפעפיים, לפה – שפתיים, ותנוך לאוזן. זאת, כדי שנוכל לסנן את הדברים הרצויים מתוך אלו שאינם רצויים, ורק אותם לקבל ולקלוט. בעזרת כלים אלו יכול האדם לטהר את דעתו וגופו. ויהי רצון שנזכה להגיע לטהרת הלב והנפש ולשלימות הרוחנית הראויה.
פרשת השבוע פותחת בפסוק:"שופטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוהיך נותן לך...".
רש"י מפרש: שופטים ושוטרים - שופטים, דינים הפוסקים את הדין. ושוטרים הרודין את העם אחר מצותם וכו'. בכל - בכל שעריך - בכל עיר ועיר וכו'.
מלבד פירוש זה, ניתן לפרש את הפסוק הנ"ל ברובד עמוק יותר. בגוף האדם ישנם איברים שהם בבחינת 'שערים' ואלו הם: העיניים,הפה,האוזניים וכו'. אם כן, על האדם מוטלת החובה לשים שופטים ושוטרים על שעריו דהיינו להשליט את השכל ולהיות שוטר ולשפוט מהו דבר טוב ומהו דבר רע - שכן לדבר הטוב תתאפשר הכניסה ואילו לדבר הרע לא תתאפשר הכניסה הואיל וזה
רק יפגע באדם ח"ו. לכן , כמה אדם צריך להקפיד לשמור את עיניו שלא לראות דברים אסורים , לשמור על קדושת הפה דהיינו לא לאכול מאכלות אסורות ואף לא לדבר דברי לשון הרע ורכילות ודברי קללות ח"ו, ולשמור על קדושת האוזניים שלא לשמוע דברי רכילות ולשון הרע. וזהו פירוש 'אשר ה' אלהיך נותן לך' - הקב"ה יצר גוף מופלא לאדם ועליו לשמור על קדושתו למען ייטב לו בעצמו ולמען יגיע אל הנחלה
המובטחת.
---------------------------------------------------------------------------------------------------
"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את המשנה הזאת וגו' "(יז' , יח')
כתוב בספרים הקדושים, שפעם נכנס האר"י ז"ל לבית הכנסת וראה אנשים שמדברים במשך התפילה, ואמר להם תדעו שבית הכנסת שלכם מלא בתפילות, האנשים שלא ירדו לסוף דעתו שמחו מאוד
שהאר"י משבח את התפילות שלהם. כשראה האר"י שהם שמחים הוא פנה אליהם ואמר: כוונתי היא שהתפילות נשארות בבית הכנסת ושום דבר לא עולה לרצון מכיוון שאתם מדברים במשך התפילה ותדעו שכל המלחמות שהיו לעם ישראל נוצרו מהקיטרוג של שיחה בבית הכנסת. וידוע שהקב"ה אומר שכל קיטרוג שיש כנגד ישראל הקב"ה יכול להשיב עליו, אבל כנגד זה שמדברים בבית הכנסת, אין לו שום תשובה לאומות העולם ועל זה אומר הפסוק:"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" - דהיינו אם אתם רוצים שהקב"ה ילחם לכם אתם תחרישון בבית הכנסת.
(ערוך לפי הבן איש חי, והסיפור על דיבור בבית כנסת לקוח מהספר "עונג שולחן שבת")
שבת שלום לכל עם ישראל!
