פרשת ואתחנן
בפרשה אנו מוצאים את פרשיית קריאת שמע, שבה נאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה´ אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". מצוות מעשיות כרכישת תפילין והנחתם, ארבעה מינים בסוכות נטילתם, קלים ליישום מעשי. אולם ישנן מצוות מחשבתיות שללא עבודה פנימית עלולים רבים להפסידם לכל חייהם ולעזוב את העולם בלעדיהם. אחת מהן זוהי מצוות אהבת ה´.
אב המתבונן בבנו הרך משחק בריכוז, מתענג על אהבתו ולבו יוצא אליו. ומי שחסר אהבת ה´, מלבד הפסד המצווה - חסר עונג הוא. עונג פנימי וטהור שאין כמוהו. כיצד, אם כן, מגיעים לאהבת ה´?
ראשית, האהבה נובעת מידיעה. אדם הפגום בידיעת מציאות ה´ יתברך, לעולם לא יוכל להגיע לאהבת ה´. אך לאחר שיודע בבירור וחש את מציאות ה´, מסוגל הוא לאהבו אע"פ שאינו נראה לעין בשר.
דומה הדבר למשחק "הגמד והענק" שנהוג בבתי ספר רבים. כל תלמיד מקפל פתק ובו מופיע שמו של תלמיד אחר שעליו לטפחו בהפתעות ומכתבי תהילה. המעניק מכונה "ענק", והמקבל הוא כביכול "הגמד" האישי שלו. וכך במשך כמה שבועות, מקבל הענק מהגמד הפתעות וצ´ופרים בלי שכלל ידע הענק את זהות הנותן, עד שביום האחרון מתגלה כל "ענק" לגמדו הפרטי. הלא כאשר כל "גמד" מגלה את הפתעת ה"ענק" שלו, חש הוא אהבה כלפיו, אע"פ שאינו רואהו ואפילו אינו יודע מי הוא. אולם יודע הוא כי יום יבוא והוא יתגלה לפניו.
אף בעבודת ה´, הלא לאחר פטירת האדם מן העולם זוכה כל אחד לפי דרגת הכנתו להשיג גילוי רוחני באור הבורא. כמובא בזוהר הקדוש: "בשעתא דאשלימו יומי דבר נש לאפקא מעלמא, אתייהיב רשות לבר נש למחמי מה דלא הוה ליה" (=בשעה שהושלמו ימיו של האדם לצאת מן העולם, ניתן רשות לאדם לראות מה שלא היה לו רשות עד עתה).
וכשמתבונן האדם, עוד בהיותו בעולם הזה, בגדולת ה´ יתברך בכל הטוב שנתן לו, החל מפרטי אברי גופו, שיש בהם את כל הנדרש עבורו לחיים נוחים וטובים באופן מושלם, וכלל בו את כל הכוחות שבכל הבריאה, ועד גילוי סודות תורתו הקדושה ומתן היכולת להידבק דרכה בבורא עצמו, וגם יודע הוא שבבא העת יעמוד בפני הדר גאון ה´ וישיגהו כפי יכולת השגתו, הרי אדם זה מגיע לאהבת ה´ בכל לבו, נפשו וממונו. הוא חש היטב כי מה הוא ומה כל רכושו לעומת בורא הכל.
ובמדרש תנחומא (פרשת נח, סי´ ג) מבואר שאהבת ה´ כרוכה וקשורה בקשר בל ינתק עם לימוד התורה שבעל פה, דהיינו משנה ותלמוד. קשר זה מוכח מהכתוב מיד אחרי הציווי על אהבת ה´: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ". הרי שאהבת ה´ גם באה לידי ביטוי באמצעות לימוד התורה שבעל פה. מכאן, נסללת דרך נוספת להגיע לאהבת ה´: לימוד תורה. אדם הלומד תורה לשמה, זוכה לדברים הרבה – ובעיקר לקיום מצוות ה´ של "ואהבת את ה´ אלוקיך בכל לבבך". שבת שלום.
בפרשת השבוע נאמר הפסוק:"ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלוהי אבותיכם נותן לכם".
מצווים אנו לשמוע אל החוקים והמשפטים אשר ציווה הקב"ה ואשר לימד משה את עם ישראל והלוא הם התורה שבכתב והתורה שבעל פה "למען תחיו" דהיינו שזוהי התכלית ללמוד תורה על מנת לקיים ולעשות וממילא אנו משיגים את חיי הנצח ובכך אנו מגיעים אל הנחלה שנאמר בהמשך: "ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלוהי אבותיכם נותן לכם" וזה שנאמר "טועמיה חיים זכו" - טועמי התורה,מצוותיה,חוקותיה ומשפטיה בחיים זכו וזה גם שנאמר:"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים" - הקב"ה נתן לאדם את כוח הבחירה ובזה אנו דומים לאלוקים בכוח הבחירה שבנו שנאמר:" ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו" ואין חיים אלא תורה שנאמר:"כי חיים הם למוצאיהם" וזהו פירוש הפסוק:"אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו" - דהיינו אמרת ה' אלו המצוות שאמרם הקב"ה, אשר נועדו לצרף - לטהר ולרומם את האדם כמצרף כסף מהסיגים, והן מגן לכל החוסים בצילו של הקב"ה ומקיימים אותה וממילא זוכים לחיים וזהו לשון המדרש(מדרש תנחומא,פרשת שמיני סימן ח.):"וכי מה איכפת לו להקב"ה בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל? כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו? או מה איכפת לו בין אוכל טהורות לאוכל נבלות? אמר שלמה 'אם חכמת חכמת לך'. הא לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות וישראל. שנאמר 'אמרת ה' צרופה'. למה? שיהא מגן עליך שנאמר 'מגן הוא לכל החוסים בו'.
וזהו פירוש הפסוק הנוסף בפרשתינו:"ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום".
נמצא כי עלינו ללמוד את התורה הקדושה על מנת לעשות ולקיים אותה ואת מצוותיה וחוקותיה ולדקדק בה שנאמר "ושמרתם לעשותם" וזוהי כוונת חז"ל בגמרא:" מאי דכתיב {דברים ז-יא} אשר אנכי מצווך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם למחר לקבל שכרם".
לעילוי נשמת קלודין בת מילי ז"ל והרב יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא זצוק"ל ויוסף חיים בן רבקה ז"ל
ולרפואת הרב יעקב יוסף בן מרגלית הי"ו והרב עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה הי"ו ולחזרה בתשובה שלמה של יחזקאל בן תקווה
הי"ו וסיגל בת קלודין הי"ו ומאור פררס בן חיה הי"ו ודור אורן בן רחלי הי"ו וניר שמרי בן סמדר הי"ו ודור אליה בן ריקי הי"ו
