פרשת שמיני
בפרשת השבוע נאמר: "ויקרב אהרון אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו".
כפי שביארנו לעיל בפרשות הקודמות, אהרון מבטא את האדם המורם מעם,אדם אשר מתקן את מידותיו ואף "מקריב קורבן להשם" דהיינו הוא מקריב מעצמו וכופף את עצמו מול בוראו וממילא כך הוא מתקרב לקב"ה.
כמו כן, המזבח הוא מקום החיבור בין האדם לבוראו. הדבר נרמז גם במילה עצמה על פי סוד האותיות.
מזבח - אותיות בז מח' - (האות ח' מבטאת את החטא) - נמצא שהאדם אשר בז לחטא ומגנה אותו ומתחרט על כך שעשה את החטא והוא רוצה לתקן את מעשיו הוא בעצם הגיבור האמיתי אשר מתקרב אל בוראו ועוד אמרו חז"ל: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו".
המשך הפסוק אומר:"וישחט את עגל החטאת אשר לו..."
אותו אדם,אותו "אהרון", אשר מתקרב אל המזבח שהוא מקום החיבור לבורא,שוחט את העגל.
עג"ל - ראשי תיבות עין הרע , גאווה , לשון הרע.
הגאווה היא השורש לכל המידות הרעות ובנוסף לכך לשון הרע ועין הרע הם דברים חמורים מאוד.
נמצא שהאדם("אהרון") , אשר מתקן ושוחט את מעשיו הרעים ומתקן את מידותיו הוא בעצם הגיבור אשר מתקרב אל המזבח דהיינו אל האלוקים וממילא הוא מגיע לשלמות הרוחנית.
השלמות הרוחנית הזו שהאדם משיג נרמזת בתחילת הפרשה בפסוק:"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל".
ראשית, מדובר בפסוק על היום השמיני. על פי הקבלה המספר שמונה מסמל את קו ההנהגה הרוחני אשר מעל הטבע, המאפשר נס ושינוי הטבע בעולם,כגון הניסים שהיו בבית המקדש(למשל נס פח השמן אשר הספיק לשמונה ימים). שמונה הוא שורש נשמת האדם הדומה לבוראה ביכולת הבחירה שבידה, ובזה היא מעל הטבע וכפי שביארנו לעיל שהאדם שוחט את מידותיו ומעשיו הרעים וממילא הוא מגיע לשלמות הראויה ובכך הוא בעצם מעל הטבע.
שנית , פירוש נוסף שקצת שונה ממה שפירשנו לעיל , הוא כך:
ביום השמיני, כפי שביארנו לעיל, הוא בעצם המצב שבו אנו נמצאים בשלמות הראויה. רק במצב זה כאשר אנו עושים השתדלות רוחנית להתקרב אל בוראינו אנו מגיעים למצב שבו:"קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל" משה -בקריאה מהסוף להתחלה = השם. נמצא שרק במצב שביארנו הקב"ה קורא אלינו ומקרב אותנו אליו בחזרה שנאמר:"שובו אלי ואשובה אליכם".
מה גם, שמשה - השם - כפי שביארנו , ראשי תיבות - השם שומרך מכל רע.
מוקדש לעילוי נשמת קלודין בת מילי ז"ל ולרפואת יוסף בן רבקה הי"ו ובכלל עמו ישראל!
