פרשת דברים
"וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם: ה´ אֱלֹקֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: ה´ אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם: אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים א, י-יב).
התבוננות בדברי משה רבנו מעלה מיד את השאלה: מה פשר הברכה שאמר במהלך דברי ביקורתו על ישראל? בתחילה אומר משה רבנו כי אין בכוחו לשאת את משא כל ישראל, מאחר שה´ הרבה אותם מאד, וכך בהמשך חזר לדבריו אלו: אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי וכו´. אך הברכה שנוספה תוך כדי דבריו, "ה´ אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים" - נראית כאילו אינה שייכת למהלך הדברים.
אולם בזוהר הקדוש (בלק, דף ריא ע"ב) מובא, שכאשר האדם מסתכל על מעלה הקיימת בחברו, כגון עושר, חכמה, יופי וכדומה, ומפליג בפיו בדברי שבח על אותה מעלה, עלול הוא להזיק לו במבטו ובדיבורו. ואולם, אם אותו אדם מצרף ברכה מה´ לדברי השבח, ומאחל לחברו שה´ ירבה לו את הטוב שיש לו, הרי בכך הוא מבטל את ההשפעה הרעה העלולה להזיק לחברו. זאת, משום שעל ידי ברכה זו, מבטו נעשה בעין טובה על חברו ולא בעין רעה ח"ו, והוא מחבר את הטוב שיש לחברו לשפע הטוב האלוקי, עד שאין כוח בעולם שיכול לפגוע בו.
על פי זה ביאר האור החיים הקדוש את דברי משה רבנו, שכאשר הזכיר את מספרם הרב של ישראל כסיבת הקושי שלו לשאת את משאם, הזדרז מיד לברכם שמספרם ירבה עוד יותר, כדי שחלילה לא יזיק באומרו "ה´ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם", ורק אז חזר להמשך דבריו: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי...".
ומכאן מוסר השכל כפול לכל אחד מאיתנו. ראשית יש ללמוד מכאן, שכוח הדיבור הוא כוח עצום שבידו לחולל נפלאות לטובה, או חלילה להיפך. רוב בני האדם מייחסים משקל לפעולות מעשיות שתוצאותיהן ניכרות באופן מידי בעולם החומרי. אולם דיבור בלבד, נתפס כעניין שאין לו שום השלכה. אך הנה למדנו כי דיבור מתפעל מסוגל להזיק גם כאשר הוא נאמר מידיד אוהב, ואילו צירוף ברכה יכול לבטל את הסכנה ואף לפעול לטובה מרובה. (ומתוך כך נלמד את כוח הדיבור בשאר עניינים, כגון כוח לימוד התורה ההכרחי בהגנה על חיילי ישראל ועל עם ישראל – דבר אקטואלי מאד לימים אלה בהם עם ישראל בארצו ככבשה בין שבעים זאבים, וללא זכות לימוד תורה אין שום הבנה להמשך קיומנו כאן).
ועוד יש לנו ללמוד מכך, עד כמה יש להיות רגישים לתוצאת מעשינו, גם כאשר אנו עסוקים בעניין חשוב ביותר. משה רבינו טרם מותו עסק בתוכחה חשובה לעם ישראל, אולם כשהשתלב בתוך דבריו משפט שהיה עלול חלילה לגרום נזק עקיף, הזדרז מיד לסלק את חשש הפגיעה על ידי שברך אותם, על אף שהברכה נראית כאינה קשורה למסר החשוב שאותו ביקש להעביר.
ייתן ה´ ויהפכו ימי אבל אלו לימי שמחה, ובית המקדש שנחרב ע"י עוון שנאת חינם יתוקן וייבנה ע"י אהבת חינם, במהרה בימינו אמן. שבת שלום.
אנו נמצאים בשבת מיוחדת, שבת שנקראת "שבת חזון", שבת שלפני צום תשעה באב.
על שם מה נקראת שבת חזון? על שם ההפטרה של פרשת דברים שנאמר:"חזון ישיעיהו בן אמוץ חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו יותם וגו' ".
החזון שלנו הוא להגיע לשלמות הרוחנית הראויה ושניגאל ונזכה לישועה אמיתית במהרה בימינו אמן ושנעשה את רצון בוראינו!
ימים של צער וחורבן, כמה אנו צריכים לעשות חשבון נפש , לתקן את מעשינו ואת מידותינו , לתקן את יחסי האנוש שלנו במצוות שבין אדם לחבירו. עלינו לצייר לנגד עינינו את כל המראות של הגלות הקשה שאנו עוברים. לא טוב אנחנו עושים הואיל ואנו משלימים עם המציאות הזו מהסיבה הפשוטה שאנו לא מתבוננים בה מספיק. לכן, אנו צריכים לעצור ולמקד את השכל שלנו בגודל הריחוק של המציאות ממה שהיא צריכה להיות , דהיינו הגלות רחוקה מאוד מהטוב המובטח שהקב"ה הבטיח לנו. אנו יכולים לראות גם כמה עולמינו הפנימי רחוק משאמור להיות , דהיינו העבודה הרוחנית שלנו לא בשלמותה, ולצערינו ניתן לראות זאת בימינו אלו , כאשר יש שנאת חינם מרובה במדינה.
כמה עלינו להתחזק ולעשות תשובה ולהרבות אהבה ואחווה ורעות בעם ישראל. לקרב יהודים רחוקים להשם יתברך, לתקן את מידותינו, לכבד את הבריות , ולדעת שהכל לטובה וצריך לזכור שבית המקדש הראשון נחרב בגלל עבירות חמורות והן עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים ובית המקדש השני נחרב על שנאת חינם וחז"ל: "אומרים כל דור שאינו נבנה בית המקדש בימיו מעלה עליו כאלו חרב בימיו". קל וחומר אנחנו בדורינו , ששנאת חינם רבה יש, ושחטאים רבים יש, לצערינו , אנו צריכים להתחזק ולהתבונן ולהתקרב אל אבינו שבשמיים ולהרבות אחדות בעם ישראל.
ומה אז? כמו שמבטיח הנביא ישעיה בשם הקב"ה בסוף ההפטרה: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה:".
מפרש המצודת דוד שישיב הקב"ה שופטי כשרים וצדיקים כמו שהיה מאז ומפרש רש"י את המשך הפסוק:"אחרי כן יקרא לך עיר צדק קרית נאמנה" - דהיינו עיר שבה הצדק ילין. ממשיך הפסוק ואומר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"- ומפרש רש"י שע"י צדקה ותשובה תפדה היא מעונותיה ומפרש המצודת דוד שההשבה מן הגולה תהיה ע"H הצדקה אשר יעשו.
כמה אנו צריכים להתחזק ולהתקרב אל אבינו שבשמיים,להרבות בצדקה,להרבות באחדות,אהבה, אחווה ורעות בין עם ישראל ובע"ה נזכה במהרה בימינו לגאולה שלמה אמן ואמן!
לעילוי נשמת קלודין בת מילי ז"ל והרב יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא זצוק"ל ויוסף חיים בן רבקה ז"ל
ולרפואת הרב עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א והרב יעקב יוסף בן מרגלית שליט"א.
לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן!
